דיקלה ערבה נולדה ב־13 באוגוסט 1972 בכפר מימון. לקיבוץ נחל עוז הגיעה בעקבות נישואיה למעיין אליעז, בן הקיבוץ, ויחד הביאו לעולם את שלושת ילדיהם — אודין, סתיו ותומר ז״ל.
דיקלה הייתה אשת חינוך משכמה ומעלה, דמות מרכזית ומשמעותית בקיבוץ. היא ניהלה את מערכת החינוך בנחל עוז, ובשנים האחרונות שימשה כיועצת חינוכית לגיל הרך — דמות שעיצבה, ליוותה ועטפה דורות של ילדים והורים בחום, בחוכמה וברגישות אינסופית. מעל הכול, דיקלה הייתה אמא לביאה, שילדיה היו מרכז עולמה.
היא הייתה מלאת שמחת חיים כובשת, אהבה מוזיקה, לרקוד, לצחוק וליהנות מהחיים. בשנת 2015 בנתה את ביתה החדש בנחל עוז יחד עם בן זוגה, נועם אליקים ז״ל — בית שהיה פתוח וחם תמיד.
בבוקר השבת השחורה, בשבעה באוקטובר 2023, פרצו מחבלים לבית המשפחה. הם חטפו לרכבם את דיקלה, יחד עם נועם אליקים ז״ל ושתי בנותיו, אלה ודפנה. במהלך הקרבות הקשים שהתחוללו בקיבוץ נהרגה דיקלה. באותו יום נורא נרצח גם בן זוגה נועם ז״ל, ובנה הצעיר תומר ז״ל נהרג בקרבות. אלה ודפנה שוחררו מאוחר יותר מן השבי.
דיקלה הותירה אחריה את שני ילדיה האהובים, אודין וסתיו, ויחד עם אלה ודפנה הם נותרו לשאת את הזיכרון, האהבה והגעגוע האינסופי.
חיוכה וצחוקה שובי הלב, האנרגיה המחבקת והאור הקורן שהפיצה סביבה, חסרים לנו ולקהילת נחל עוז בכל יום מחדש. יהי זכרה ברוך.
