תכלת זוהר נולדה ב־10 במרץ 2005 בקיבוץ נחל עוז, דור שלישי בקיבוץ. בת שנייה ליסמין וליניב ז״ל, אחות לקשת ז״ל ואחות גדולה לאריאל, שייבדל לחיים ארוכים.
מגיל צעיר הייתה הלב הפועם של הבית — ״מלאכית קטנה״, שעזרה להוריה ועטפה את אחותה הבכורה קשת בחום ובאהבה, כדי שתרגיש הכי טבעית בעולם. לשלושתן — יסמין, קשת ותכלת — היה קעקוע משותף של שפירית.
תכלת הייתה כל מה שיפה בדור הצעיר שלנו. תלמידה סופר־מצטיינת שרק סיימה י״ב עם מאיות בחמש יחידות בפיזיקה, במתמטיקה ובתקשורת. שחקנית כדורעף עם פוטנציאל, ונערה שבילתה שעות באהבתה הגדולה — תחנת הרדיו של שער הנגב. היא אפילו לימדה את עצמה לנגן ביוקללה דרך היוטיוב.
כבוגרת קן נחל עוז של ״הנוער העובד והלומד״, תכלת הייתה מדריכה ומש״צית. חניכיה ומדריכותיה מספרים על מנהיגה אמיתית, חכמה ואכפתית, כזו שתמיד אפשר לסמוך עליה ושתמיד אהבה את החניכים אהבת אמת.
הנתינה הייתה פשוט בדמה. במחברת שלה נמצאה טבלה ובה מנתה את הסיבות לצאת לשנת שירות. למרות שקיבלה זימונים ל־8200 ולקורס טיס, תכלת בחרה לדחות את הגיוס, וממש מספר שבועות לפני הירצחה החלה שנת שירות בפנימיית ״רבדים״ בירושלים, למען נוער פוסט־אשפוזי.
את סוף השבוע של השבעה באוקטובר תכננה להעביר בנחת בבית. היא הגיעה במיוחד כדי לעזור לאביה יניב ז״ל, שתיעד כהרגלו את ההכנות לחגיגות ה־70 של קיבוץ נחל עוז. בבוקר השבת השחורה נרצחה תכלת בביתה יחד עם הוריה, אחותה וכלב המשפחה, חביבי. גם סבה, חיים ליבנה ז״ל, נרצח בביתו בקיבוץ. רק אחיה הצעיר אריאל, שיצא לריצת בוקר, שרד. תכלת הייתה רק בת 18 בהירצחה — בחורה צעירה שכל עתידה עוד לפניה.
חברותיה סיפרו עליה: ״תכלת הייתה מלאה באור, מלאכית בצורת אדם, תמיד הייתה שם עבור כל אחד שהיה צריך אותה וידעה להגיד בדיוק מה שצריך לשמוע״.
תכלת תחסר מאוד לחברת הדור הצעיר בנחל עוז. יהי זכרה ברוך.
