שלמה נולד ב־12 בדצמבר 1938 בתל אביב. הוא גדל והתחנך בקן ״התנועה המאוחדת״, אהב לטייל עם חבריו בארץ לאורכה ולרוחבה, והכיר בה כל שביל וכל אבן. בשנת 1957 הגיע לנחל עוז עם הגרעין השלישי, גרעין ״רגבים״, ולקח חלק פעיל בהקמת הקיבוץ ובעיצובו.
בנחל עוז הכיר שלמה את חנה׳לה אשתו. ביחד טיפחו את ביתם היפה בשכונת קוניטרה וגידלו את שלושת ילדיהם. לאורך השנים עבד שלמה בענפי המשק השונים: בחקלאות, בתעשייה, במסגרייה ובבנייה.
בזמנו החופשי אהב מאוד משחק ותיאטרון, הן כצופה והן כשחקן חובב. גם ספרות ומוזיקה תפסו מקום משמעותי בחייו; הוא הרבה לקרוא פרוזה, ספרי עיון, פילוסופיה והיסטוריה. במשך שנים ארוכות הרחיב את ידיעותיו והשכלתו בעזרת קורסים שלקח בעקביות כשומע חופשי במכללת ספיר. שלמה התעניין מאוד בפילוסופיה של המוסר, החברה והמדינה, ובשנים האחרונות היה מוטרד מאוד ממצב החברה והמדינה הישראלית.
מראשית ימיו בקיבוץ שר שלמה בקולו העמוק והנעים בחגים ובערבי התרבות. הוא היה חלק מלהקת ״הכלבויניק״ המקומית, ושר בהרכבים שונים בחתונות ובאירועים בקיבוץ.
שלמה היה איש משפחה מסור. הוא טיפל בהוריו ודאג להם בזקנתם לצדו בקיבוץ. אשתו חנה׳לה, ילדיו, ובהמשך גם נכדיו, היו תמיד במקום הראשון בחייו.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעות הבוקר, נרצח שלמה ביריות בביתו על ידי מחבלי חמאס. חסרונו מורגש מאוד.
